גמרא
פירוש
אָמַר אַבָּיֵי אִי לָאו דְּאוֹקְמֵיהּ רַבִּי אוֹשַׁעְיָא לְהַהִיא בִּמְמַנֶּה זוֹנָה עַל פִּסְחוֹ וְרַבִּי הִיא הֲוָה מוֹקֵמְינָא לָהּ לְהַהִיא בְּקָדָשִׁים קַלִּים וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי דְּאָמַר קָדָשִׁים קַלִּים מָמוֹן בְּעָלִים הוּא.
אֲבָל בְּפֶסַח לָא מְשַׁיַּיר אִינִישׁ בְּמָעוֹת וַדַּאי מְשַׁיַּיר אִינִישׁ דְּמֵעִיקָּרָא כִּי מַפְרֵישׁ לְהוּ אַדַּעְתָּא דְּהָכִי מַפְרֵישׁ לְהוּ.
וְהָא רַבִּי הִיא וּמִשּׁוּם הָכִי מָעוֹת שֶׁבְּיָדוֹ חוּלִּין (דְּבַפֶּסַח לָא מְשַׁיַּיר אִינִישׁ) וּבְמָעוֹת וַדַּאי מְשַׁיַּיר אִינִישׁ.
וְהָהִיא דְּקָא מוֹקֵי לַהּ רַבִּי אוֹשַׁעְיָא כְּרַבִּי לָא מוֹקֵמְינָא לֵיהּ אֲנָא כְּרַבִּי דִּבְפֶסַח לָא מְשַׁיַּיר אִינִישׁ (וּבְמָעוֹת מְשַׁיַּיר אִינִישׁ דְּמֵעִיקָּרָא כִּי מַפְרֵישׁ לְהוּ אַדַּעְתָּא דְּהָכִי מַפְרֵישׁ לְהוּ).
וְהָא לֵיכָּא לְאוֹקֹמֵי כְּרַבִּי יוֹסֵי דְּהָא תָּנֵי בַּהּ וְהַמּוֹכֵר עוֹלָתוֹ וּשְׁלָמָיו לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם.
וְהַשְׁתָּא דְּאוֹקְמֵיהּ רַבִּי אוֹשַׁעְיָא לְהָהִיא בִּמְמַנֶּה זוֹנָה עַל פִּסְחוֹ וְרַבִּי הִיא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
אמר אביי אי לאו דאוקמיה ר׳ יאשיה להא דתנן בתמורה פ״ו נתן לה מוקדשין באתננה הרי אלו מותרין ובעופות אסורין כו׳ ומעטינן להו למוקדשין למיחל עלייהו איסור אתנן ומחיר [כלב] מדכתיב לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית י״י אלהיך לכל נדר ודרשינן לכל נדר פרט לנדור כלומר כל דבר הנדור ומוקדש אין אתנן ומחיר חל עליהן אמאי בעינן קרא למעוטי המוקדשין תיפוק ליה דכיון דאקדשנהו לאו דידיה אינון וקיימא לן אין אדם אוסר דבר שאינו שלו ואוקמא ר׳ אושעיא להא מתני׳ בממנה לזונה על פסחו ואליבא דר׳ דאמר המקדיש פסחו משייר ביה בפסחו ואם ימנה אחר עמו ויקח מעות ממנו אותן המעות חולין הן ולזה הצריכה המשנה לומר אף על פי שממנה הזונה על פסחו ויש לו רשות לא נפסל הפסח ההוא ואיצטריך קרא למעוטי דהא דידי׳ [הוא] ומעטינן ליה לכל נדר פרט לנדור והפסח הזה כבר נדור ומופרש לשם פסח הוא.
והיכן שנה ר׳ שמשייר אדם בפסחו דתניא ואם ימעט הבית מהיות משה מכדי אכילה ולא מכדי מקח ר׳ אומר אף מכדי מקח שאם אין לו ממנה אחרים עמו ומעות שבידו חולין דתקנתא דפסח הוא שעל מנת כן הקדישו ישראל את פסחיהן ואמר אביי אנא הא מתני׳ הוינא מוקים לה בקדשים קלים ואליבא דר׳ יוסי הגלילי דאמר ממון בעלים הם כיון דאינון ממוניה איצטריך קרא לכל נדר פרט לנדור למעוטי הני קדשים קלים דלא חל איסור אתנן [ומחיר] עליהן וזו הברייתא דקתני ומעות שבידו חולין לא הייתי מעמידה לרבי אלא הייתי [אומר] דבפסח לא משייר איניש אבל במעות ודאי משייר איניש דכי מפריש אדעתא דהכי מפריש להו שמשים בדעתו וכי לא יהיו דמי הכבש אלא אלו לא פחות ולא יתר יתכן שיהיו יתר ואוסיף או פחות וישאר לי והשתא דאוקמי ר׳ אושעיא לההיא כר׳ אנא נמי אוקימנא לה להא מתניתא לרבי ולא משייר איניש בפסח אבל במעות משייר איניש לפיכך תני מעות שבידו חולין והא ברייתא כר׳ יוסי הגלילי לא מצית מוקמת לה דקתני והמוכר עולתו ושלמיו לא עשה [כלום].
והא ברייתא דקתני ואם ימעט הבית חולקת רבנן ורבי חלקו רבה ור׳ זירא עלה חד אמר למנות עמו אחר בפסח וליטול ממנו מעות לקנות בהם עצים לצלותו דברי הכל מותר דכי גופיה דפסח הוא כי פליגי לקנות מן המעות מצה ומרור כו׳ וחד אמר מצה ומרור דברי הכל מותר כי פליגי לקנות מן המעות חלוק או טלית רבנן סברי מהיות משה החייהו לשה ור׳ קסבר מי כתיב מהיות שה משה כתיב החיה עצמך מן השה. ירושלמי ר׳ אלעזר בשם ר׳ אושעיא תנאי בית דין הוא שיהא זר מפריש חולין מאיליהן ואקשינן על אביי דאמר אפילו לרבו בפסח לא משייר איניש והא קתני בהדיא על מנת כן הקדישו ישראל את פסחיהן ושני׳ אימא שעל מנת [כן] הקדישו ישראל מעות פסחיהן.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
והיכן שנה ר׳ שמשייר אדם בפסחו דתניא ואם ימעט הבית מהיות משה מכדי אכילה ולא מכדי מקח ר׳ אומר אף מכדי מקח שאם אין לו ממנה אחרים עמו ומעות שבידו חולין דתקנתא דפסח הוא שעל מנת כן הקדישו ישראל את פסחיהן ואמר אביי אנא הא מתני׳ הוינא מוקים לה בקדשים קלים ואליבא דר׳ יוסי הגלילי דאמר ממון בעלים הם כיון דאינון ממוניה איצטריך קרא לכל נדר פרט לנדור למעוטי הני קדשים קלים דלא חל איסור אתנן [ומחיר] עליהן וזו הברייתא דקתני ומעות שבידו חולין לא הייתי מעמידה לרבי אלא הייתי [אומר] דבפסח לא משייר איניש אבל במעות ודאי משייר איניש דכי מפריש אדעתא דהכי מפריש להו שמשים בדעתו וכי לא יהיו דמי הכבש אלא אלו לא פחות ולא יתר יתכן שיהיו יתר ואוסיף או פחות וישאר לי והשתא דאוקמי ר׳ אושעיא לההיא כר׳ אנא נמי אוקימנא לה להא מתניתא לרבי ולא משייר איניש בפסח אבל במעות משייר איניש לפיכך תני מעות שבידו חולין והא ברייתא כר׳ יוסי הגלילי לא מצית מוקמת לה דקתני והמוכר עולתו ושלמיו לא עשה [כלום].
והא ברייתא דקתני ואם ימעט הבית חולקת רבנן ורבי חלקו רבה ור׳ זירא עלה חד אמר למנות עמו אחר בפסח וליטול ממנו מעות לקנות בהם עצים לצלותו דברי הכל מותר דכי גופיה דפסח הוא כי פליגי לקנות מן המעות מצה ומרור כו׳ וחד אמר מצה ומרור דברי הכל מותר כי פליגי לקנות מן המעות חלוק או טלית רבנן סברי מהיות משה החייהו לשה ור׳ קסבר מי כתיב מהיות שה משה כתיב החיה עצמך מן השה. ירושלמי ר׳ אלעזר בשם ר׳ אושעיא תנאי בית דין הוא שיהא זר מפריש חולין מאיליהן ואקשינן על אביי דאמר אפילו לרבו בפסח לא משייר איניש והא קתני בהדיא על מנת כן הקדישו ישראל את פסחיהן ושני׳ אימא שעל מנת [כן] הקדישו ישראל מעות פסחיהן.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush